רד"ק על בראשית כ״ד:י״א

« רד"ק על בראשית כ״ד:י׳ רד"ק על בראשית כ״ד:י״ב »

11 וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃

פירוש רד"ק על בראשית כ״ד:י״א

11 וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים. הִרְבִּיצָם עַל בִּרְכֵיהֶם שֶׁיָּנוּחוּ וּכְדֵי לְהַשְׁקוֹתָם, וּבֵין כָּךְ הִתְפַּלֵּל לָאֵל שֶׁיַּזְמִין לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ.

12 אֶל־בְּאֵר הַמָּיִם. סָמוּךְ לִבְאֵר הַמַּיִם.

« רד"ק על בראשית כ״ד:י׳ רד"ק על בראשית כ״ד:י״ב »